הסוחר היצירה וסוס הפרא / ג'ון לי אשלי
הוצאה עצמית, 2018. 442 עמ'.
ספר שממש רציתי לאהוב, אבל בסופו מצאתי את עצמי שואלת: מה לעזאזל קראתי עכשיו?
לולא החלק של המתח, המודיעין והסייבר בספר, שהיה מרתק ומותח וגם כתוב לא רע (לא מובן מאליו כפי שתבינו מייד), הייתי נוטשת את הספר באמצע.
הספר לוקה בחוסר אמינות ברמות שגרמו לי לפרוץ בצחוק מחד וממש להתרגז מאידך.
למשל, זה בסדר שגיבור הספר חובב קשירות, אבל לא הגיוני שבכל חדר שהוא נכנס אליו, חבלים פשוט משתלשלים אליו מכל פינה בתקרה או משום מקום, סתם כך פתאום.
וזה בסדר שהוא קינקי, אבל לא הגיוני שכל בחורה שהוא פוגש, גם אם היא חלק מהעולם הזה, מסכימה לכל גחמה שלו בערך דקה וחצי לתוך ההכרות.
מישהו כאן ראה יותר מדי פורנו, כנראה. והרי ההיא שפותחת את הדלת בבייבידול שקוף, תמיד עטה על האינסטלטור ברגע שהחריץ שלו נחשף... נו, שוין.
ואלה, כאמור, רק הדוגמאות הבולטות.
ועכשיו לעניינים הטכניים:
על הספר חתומות עורכות, כן, אבל העריכה לא מקצועית בעליל, לא ספרותית ולא לשונית, מה שהותיר את הקורא עם סימני פיסוק לא תקינים או חסרים, התרחשויות הזויות ברמת גיחוך, הערות שוליים שהוכיחו שאפילו "מחקר" ויקיפדי לא נערך פה, ושגיאות לשוניות קשות כמו "הלמות ליבה מתגברות" (הלמות, אם זה לא ברור, זה יחיד ולא רבים!), או מעבר בין זמן עבר לזמן הווה באותו משפט. למשל: "רגע לפני שיצאה היא מביטה בו". נו, באמת.
מי שלא למד עריכה מקצועית יום בחייו לא צריך לחתום את שמו על ספר כעורך, לא בלי גילוי נאות לגבי אי-מקצועיותו. בעיניי מעשה כזה הוא עלבון לקוראים ולעולם הספרות. זוהי חותמת גומי ותו לא.
אז כן, קראתי בגלל המתח, שכנראה נובע מתחום שהכותב מכיר היטב. זו גם הסיבה לשלושת הכוכבים במקום כוכב אחד.
אך האם אמשיך לספר הבא, אם ייצא? כנראה שלא. לא בתנאים האלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה