צומת גורל / מיכל אלקיים
מודן, 2019. 222 עמ'.
הספר הזה העביר אותי חוויה מוזרה.
מצד אחד, נקודת פתיחה מעניינת ולא נפוצה: גיבורה ביסקסואלית או מולטי-משיכתית באופן זה או אחר, לפחות מבחינה מינית, פעילה מנעוריה עם גברים ונשים גם יחד, אך מתאהבת רק בנשים. היא גם בדס"מית, שולטת עם גברים, נשלטת עם נשים.
עד כאן מתגשם המשפט הנפלא של יונה וולך - "אומרים לנו שיש סקס אחר".
הבעיה בספר הזה היא, שזה בערך כל מה שיש בו. רצף סצנות סקס. רובן קרות, מנוכרות וטכניות, נטולות רגש כמעט לחלוטין, הן מבחינת התיאור המכני והן מבחינת הגיבורים, שנדמה שעושים את זה בשביל הכייף.
אהבה? תשוקה? רגשות? מישהו שמע על זה?
יש קצת מכל אלה, מצד הגיבורה, אבל לרוב זה בבחינת מעט מדי, מאוחר מדי.
באופן כללי, רוב רובו של הספר הרגיש כמו זינוק מסצנת פורנו אחת לשנייה, עם חיבורים רופפים של עלילה מקשרת.
אז למה בכל זאת שני כוכבים ולא אחד? כי ממש לקראת סוף הספר הגיבורה עוברת איזשהו שינוי, ומצליחה לגעת ברגשות הקוראים. פתאום היה לי אכפת ממנה, דבר שלא קרה לפני כן (ולא שלא ניסיתי). ופתאום, יחד עם הצמיחה האישיותית הזו, הופיעה גם עלילה, עלילה של ממש!
גם סצנת הסיום מצליחה לפרוט על נימים רגשיים ולגעת, ברמה שתהיתי איפה היה כל הטוב הזה לאורך כל הספר...
השינוי הזה בעלילה הגיע ממש ממש מאוחר, וחבל, אבל לפחות הצליח להשאיר טעם טוב בפה בסיומו של הספר.
לשירותכם, לינק לתקציר ורכישה באתר "עברית".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה