יום שני, 14 באוגוסט 2017

אין א ריליישנשיפ

אין א ריליישנשיפ / תמר בלומנפלד

[קומיקס]

כתר, 2017. 



למרות היותי גיקית גאה, אם יש משהו שמעולם לא אהבתי - זה קומיקס...
לא התחברתי לזה, אני מעדיפה לדמיין את המתרחש בעצמי, והציורים עשו לי ברדק בעיניים.
ועדיין - הקומיקס הזה עורר את סקרנותי מהרגע הראשון.
קראתי אותו תוך יום אחד, ו... נהניתי מכל רגע!
הוא עכשווי, קצבי וקולח, שנון, לא מתנצל, בוטה וחסר בושה, משעשע, ציני ומאוד אמיתי... ובדיוק כמו שהובטח בתקציר - מאוד לא פוליטקלי קורקט.

"זו הייתה מינימום ההוקרה שהייתי ראויה לה, על מפעל חיים של אורחת מצטיינת בחתונות של כל הפייסבוק ואחותו. ביליתי שעות במכונית בפקקים של חמישי בערב כששדרנית גלגל"צ עם קול של ראשג"דית דוחפת לי מרשמלו ווקאלי למוח ודילגתי על ארוחות כדי להגיע מורעבת לבופה ולהצליח להכיל כמה שיותר..."

ההומור נמצא בכל מקום - מאוד מומלץ לא לדלג אפילו על הפרטים הקטנים בכל ציור, איור וכיתוב - שמות, שלטים, והבעות פנים - לכל דבר יש משמעות ובכל דבר ניכרת המחשבה.
העלילה: בדיוק מה שכתוב בתקציר. אין צורך שאוסיף דבר.
הכתיבה - מענגת. הציורים - צבעוניים, נעימים לעין וללב (למרות הריח הכבד של הדפוס הצבעוני פשחות נעים לאף...).
אם היוצרת הזו, תמר בלומנפלד, תוציא עוד ספר כזה - אין סיכוי שאחמיץ אותו.
וכמובן, הספר גרם לי גם ללכת להציץ בבלוג שלה - וגם בביקור קצר שם כבר מצאתי פנינים. 
למרות שאת הסוף קצת פחות אהבתי, זה לא באמת משנה. 
כמליצה (למבוגרים בלבד). 
כייף של ספר!

נ.ב. אה, כן - הייתי מוסיפה מספרי עמודים. גם כך קל נורא ללכת לאיבוד בקומיקס...

יום שישי, 11 באוגוסט 2017

מסורת אירית

מסורת אירית / רבקה סאסי
יהלומים, 2017.
322 עמ'.



דניאלה משתכנעת לנסוע לטיול נשים באירלנד, ואין לה שמץ של מושג איזה מהפך עומד להתחולל בחייה.

ספר הביכורים של רבקה סאסי הוא ממתק רומנטי חמוד ומקסים, שהצליח להפתיע אותי מאוד.
הכתיבה נעימה וזורמת, והסיפור פשוט מתוק. כזה שיעשה לכם חשק להתכרבל ולהתפנק עם מי שאתם אוהבים, ואולי גם לאכול איזו לחמניה מרוחה בדבש.

מה הייתי מלטשת?
הספר לא חף מכל מיני טעויות ניסוח קטנות, שעריכה טובה הייתה עולה עליהן. "שמתי את הכריך במגש", למשל (במקום "על המגש"). אבל אין המון כאלה, וזה לא ברמה שמפריעה לרצף הקריאה. גם מחסור קל בסימני פיסוק פה ושם - ושוב, לא ברמה שהורסת את הספר. 
כמו כן, כפי שקורה לעיתים קרובות בספרי ביכורים, יש בסיפור קצוות חדים - הדמות רואה הכל כהכי הכי - המראה הכי יפה שראיתי, חיי התמוטטו והתהפכו תוך זמן קצר, ושאר הקצנות שאפשר היה ללטש ולשייף.
משלב לשוני - מדי פעם הרגשתי איזושהי חריקה של חוסר אחידות במשלב הלשוני, אבל גם כאן זה לא נורא. לא מדובר בפערים קיצוניים. 

אמינות וידע
"האם את מאמינה באהבה ממבט ראשון?" - שאלה שעולה בספר כמה וכמה פעמים. אני, אגב, מאמינה. ועדיין - בהתחלה נראה היה שיש משהו לא הגיוני בהתאהבות המיידית הכה מוחלטת של הדמויות (בעיקר הגברית), אבל - אני חייבת להודות שבסוף הכל מתבהר ומה שנקרא - עושה שכל. לא אגלה יותר מזה כדי לא לספיילר. ח"ח ממני באגף הזה.
ניכר שהמחברת מחבבת את אירלנד וגם יודעת עליה לא מעט (או שחקרה את הנושא). זה משתקף בסיפור, ולמדתי כמה דברים חדשים. אני אוהבת ללמוד דברים חדשים מספרים, גם כשזה רומן רומנטי. ערך מוסף, למה לא?

נגיעה אישית
קלאדה - אחד הסמלים הקלטיים שאני הכי אוהבת וגם מחוברת אליו אישית. קיוויתי שהקלאדה תעלה בסיפור, וממש שמחתי כשזה קרה. בהחלט עוד ח"ח ממני, בנימה אישית.

סגנון 
הספר הוא רומן רומנטי מובהק, שאוהבי הז'אנר מאוד יתחברו אליו. זה כולל את כל התבנית - אהבה בלתי אפשרית ובלתי צפויה, מלאת מכשולים, צד אחד רוצה והשני רוצה אבל פוחד, כשזה מתממש והכל זורם מופיע/ה אקס/ית, עושה בלאגן ליחסים, אבל בסוף הכל מתגלגל בסדר. אז כן, זה תבניתי, ממש לפי הספר, אבל לפעמים זה בדיוק מה שאנחנו רוצים וצריכים, וסאסי יצקה לתוך התבנית הזו מותק של סיפור.

ספר קליל וכייפי, חמוד חמוד חמוד.