יום שני, 30 במאי 2016

בשבילו חיפאים עפים

אמיר גוטפרוינד היה, מה שנקרא, משלנו; חיפאי מוכשר ואהוב מההתחלה ועד הסוף המר. "בשבילה גיבורים עפים" היה ספרו החיפאי ביותר. לזכרו, יצאתי למסע בעקבות ציוני דרך חשובים בקורותיו של הספר. גאווה מקומית.


למרות הידיעה על מחלתו, הבשורה על מותו של אמיר גוטפרוינד הפתיעה והעציבה אותי.
מעבר להיותו יוצר מוכשר שמותו היווה אבדה קשה לעולם הספרות הישראלי - הוא היה חיפאי ויליד שכונת נווה שאנן (השכונה שלי), היווה מקור לגאווה מקומית, וגם העביר הרצאה מרתקת בספריה השכונתית לפני כשנה בלבד. לצערי, החמצתי את ההרצאה. אילו רק ידעתי מה צופן העתיד...


אמיר גוטפרוינד
פוסט זה נכתב כעבודת גמר במסגרת קורס השתלמות שלקחתי בו חלק בחודשיים האחרונים, ובגלל האמור לעיל ולאחר לבטים מסויימים (וכמה רעיונות שנזנחו לבסוף) - החלטתי להקדיש אותו לאמיר גוטפרוינד ז"ל, ובעיקר לספרו הרביעי, בעל הניחוח החיפאי מכולם - "בשבילה גיבורים עפים", שיצא לאור בשנת 2008, בהוצאת זמורה-ביתן. עלילת הספר מתרחשת בחיפה, בין הכרמל הנישא למושבה הגרמנית שבעיר התחתית, ועוסקת באהבה, באנשים, ובנושאים שצרובים בזכרון הלאומי של כולנו.





כרזת הסרט
ב-24 ביוני 2010 עלה לאקרנים העיבוד הקולנועי לספר - הסרט "פעם הייתי", בבימויו של אבי נשר, ובכיכובם של אדיר מילר, מיה דגן, דרור קרן ואחרים. סצנות הפתיחה והסיום של הסרט מתרחשות בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, אך הסרט בנוי כפלאשבק, ומתרחש ברובו באוגוסט 1968. הסרט זכה לביקורות חיוביות ולשבחים מצד מרבית מבקרי הקולנוע. 
גם אני צפיתי בסרט, ואני מעניקה לו חמישה כוכבים, וממליצה, בפרט לחיפאים, להשיג אותו ולרוץ לצפות בו. לטעמי, זהו אחד הסרטים הטובים ביותר שנוצרו כאן בשנים האחרונות.



צפו בטריילר לסרט:

כואבים את מותו של אמיר גוטפרוינד.
קיר לכבוד יצירתו ולזכרו
בכניסה לספריית ש.שלום, נווה שאנן.
עם הידיעה הקודרת על מותו, הכנו בכניסה לספריה השכונתית בשכונת ילדותו, נווה שאנן, מיצג צנוע לזכרו. המיצג, כפי שניתן לראות, כולל מעט מידע עליו, ואת רשימת ספריו וכריכותיהם. בימים שלאחר מותו כל הספרים נחטפו ממדפי הספריה ע"י הקוראים, ועד היום כמעט כולם מושאלים ו/או מוזמנים, ולא פשוט להגיע אליהם.
אמיר גוטפרוינד היה סופר אהוב, ונשאר כזה גם לאחר מותו. 






המפה הבאה מציגה את כל המקומות המוזכרים בספר/בסרט, ואת שכונת הולדתו של אמיר גוטפרוינד:



כאן ניתן לראות את לוח הזמנים (Timeline) הרלוונטי לספר (תאריכים בעלילה, שנת הוצאה וכן הלאה)

יום שישי, 6 במאי 2016

דמעות של יין (סיפורים קצרים)

דמעות של יין / מרסל מוסרי 
204 עמ'. הוצאה עצמית.



מצד אחד - 
בזמן הקריאה הספר הרגיש לי סטריאוטיפי מדי, ברמה שממש עייפה אותי והעיקה עליי.
גלולת זמן לשנות ה-80 הפחות יפות, לשכונה, לשכנים הפרימיטיבים, לדודים ההומופובים, לשכנות עם התמונה של הבאבא סאלי בסלון שמתפללות אליו שתמצאי שידוך כי אחרת מה יעלה בגורלך...
אותי זה בהתחלה דיכא, אח"כ התחיל לעייף, ולבסוף סתם עיצבן. 
בסיכומו של דבר, פשוט לא נהניתי מהקריאה.

אבל - בגלל כמה פנינים ממש מוצלחות - פרקים שהתחברתי אליהם עד דמעות, וזה אומר לא מעט בעיניי - נתתי לספר הזה באתר Goodreads שלושה כוכבים.

בדיעבד הבנתי, שאולי זאת נישה שהיא לא כוס התה שלי, אבל אין ספק שהבחורה (המקסימה) הזאת יודעת לכתוב.
כשחושבים על זה, היא כ"כ אותנטית, שקשה להאמין שכתבה את הספר צעירונת בת 20+ ולא אשה בת 60 פלוס-מינוס שממש חייתה בתקופות שמוזכרות בספר.
יש לה כתיבה ייחודית, וכפי שכבר ציינתי - מאוד אותנטית.
שמחתי גם לגלות, שכמה מקרובות משפחתה - הן קוראות ותיקות ומסורות אצלנו בספריה.


יום רביעי, 4 במאי 2016

רשימת קריאה מומלצת ליום השואה


לשירותכם, רשימת הספרים המומלצים שלי שקשורים בדרך זו או אחרת, ישירה או עקיפה, ליום השואה.

אלה שקראתי:

האישה ששמעה צבעים / קלי ג'ונס
המתיקות שבשכחה / קריסטין הרמל
זאבים בשלג / אורלי קראוס-ויינר
דיוקן הונגרי / אורלי קראוס-ויינר
הכלב היהודי / אשר קרביץ
גנבת הספרים / מרקוס זוסאק
הגל / מורטון רו (מוכר גם בשם "הנחשול")
יומנה של נערה / אנה פראנק
חמשת רבעי התפוז / ג'ואן האריס


כאלה שטרם קראתי, או הסתפקתי בצפיה בסרט:

המפתח של שרה / טטיאנה דה רוניי
עירום בין זאבים / ברונו אפיץ
אלן טיורינג: האניגמה / אנדרו הודג'ס
בנגאזי-ברגן־בלזן / יוסי סוכרי
אדוני המפקד / רומן סלוקומב
אירופה אירופה / שלמה פרל
אנשים רגילים / כריסטופר בראונינג
בגן חיות הטרף: דיפלומטיה, אהבה ואימה בבירת הרייך השלישיאריק לארסון
אַמוֹן: סבא שלי היה יורה בי / ג'ניפר טגה וניקולה זֶלְמַיֶיר
נערה מברלין / ג'ייק ווליס סימונס
לבד בברלין / הנס פאלאדה