יום שני, 3 באוקטובר 2016

לראות לויתן

לראות לויתן / רון דהן

109 עמ'. הוצאת מלח מים.





אני לא ממש יודעת איך לסקר את הספר הזה, אבל דבר אחד בטוח - רון דהן הוא פשוט משורר, אמן של מילים ודימויים, עתיר דמיון ומפתיע.
הספר הזה לא דומה לשום דבר שקראתי.
אני לא יודעת איך לתייג אותו, אני לא יודעת לאיזה ז'אנר הוא שייך, אני מבולבלת ובקושי מצליחה לנסח במילים מה אני מרגישה לגביו.
ויש לי חשד, שזה בדיוק מה שהמחבר כיוון אליו.

הספר הזה הוא אמנות פר אקסלנס. הוא ציור במילים. השפה פשוט מדהימה, הכתיבה יצירתית מאין כמוה, הדימויים מפתיעים ונפלאים גם יחד, והרעיונות - פשוט פסיכדליים. 
וזאת אולי הדרך להגדיר את הספר הזה - פסיכדליה. פסיכדליה של צבעים, ריחות ואפילו טמפרטורות.
מגיע שלב במהלך הקריאה, איפשהו באמצע הספר, שלא ברור עוד מה בסיפורו של הגיבור מתרחש ומה רק הזיה או חלום. מציאות חייו נשזרת בדמיון שוב ושוב, עד שהקווים מיטשטשים לגמרי.

נקודת ציון מיוחדת - הקעקועים. הם סיפקו כמה רגעים ממש מדהימים והיוו בשבילי פנינה של ממש.
לא אומר יותר מזה. תקראו - תבינו.

לסיכום, בסופה של הקריאה נותרתי מבולבלת, כאילו הרגע התאוששתי מטריפ פסיכדלי.
לקח לי כמעט יום שלם לנחות ולכתוב את דעתי...
קשה להסביר ולסקר את הספר הזה. 109 עמודים של טריפ - שווה לנסות.
אבל, גשו אליו בראש אחר לגמרי. 
טיול נעים.

הספר "לראות לויתן" לרכישה באינדיבוק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה