הסוד הקטן של יערה כוכבי

הסוד הקטן של יערה כוכבי / גל ברקן
320 עמ'. הוצאה עצמית.

נתתי לספר שלושה כוכבים באתר גודרידס, שפירושם באתר: 

LIKED IT.

וזה נכון. חיבבתי את הספר.

הכתיבה מצויינת - בוודאות אקרא ספרים נוספים של המחברת, ורובם כבר מחכים לי על המדף.

אז למה רק 3 כוכבים? אחלק את הסקירה לדברים שאהבתי ודברים שלא.

אהבתי:

• כתיבה מעולה וקולחת, דבר שהוא לא מובן מאליו בז'אנר הנועז בישראל.
• הסצנות הלוהטות - לוהטות! מגוונות, גורמות לדם להתחמם בעורקים, לא מתנצלות ולא מתביישות.
• היכולת של גל ברקן באמנות הסיפור הקצר משתקפת בסיפורים הקצרים שמספרת מדי פעם אחת הדמויות. נהניתי מזה מאוד.
• מאוד נהניתי משמות הפרקים, שהיו משחק מעניין בין הדמויות לעלילה. מקורי. ח"ח.

***החלק הבא מלא ספוילרים***

*
*

*

*

*

*

לא אהבתי:

• העלילה לא מחדשת ולא מפתיעה. הנשואה בת הארבעים נדלקת על בחור צעיר וחתיך ובוגדת בבן זוגה, אסור להם להיתפס, יש פחד מהריון, והרגשות העזים ביניהם מתפתחים ומסבכים את המצב. שום דבר חדש שלא הכרנו, וגם אין הפתעות במהלך הדרך. סוג של "עקרות בית נואשות", רק שכאן זה לא הגנן אלא המאבטח...
  
• בגילי המופלג למדתי לא לשפוט בוגדים. ראיתי מספיק זוגות/משפחות שהבגידה אצלם היא בגדר מצווה מצילת חיים, לא פחות.כשאשה לא זוכה לקבל חום ואהבה מבן הזוג, זה לא מפתיע שהיא מוקסמת מחום שמורעף עליה לפתע.כאן - זה לא המקרה. כאן יש לנו אישה שיש לה הכל - משפחה מופלאה, בן זוג אוהב, תומך מסור, נחשק, מספק ואהוב. היא פשוט נדלקת על המאבטח בביה"ס של הילד.
  אז נדלקת וזה עושה לך נעים בבטן ולמטה מזה - אז מה? יש לך איש שאת אוהבת, מה לגביו?
  איך אפשר לא לחשוב על כמה זה היה פוגע בו לו היה יודע? איך אפשר לנהוג כך כלפי מישהו שאוהבים?
  מה לגבי מעט איפוק? האם האהבה לא מצדיקה את זה?
  בקיצור - זה הפריע לי, מאוד. לא יכולתי לסלוח על זה ולקבל את זה. לא יכולתי לאהוב את יערה ולא להזדהות איתה. ההתנהגות שלה פשוט לא מקובלת עליי. שיפוטי מצדי? בהחלט, ואני לא מסתירה את זה.
• עוד דבר שקשה היה לי לקבל, הוא תגובת הסביבה.אחותה, אביה, אפילו החברה הדתיה - כולם מקבלים את המעשים שלה בשוויון נפש, ורובם אפילו מעודדים ותומכים. מעבר לזה שזה הרגיז אותי נורא, זה מעט לא אמין. לא ייתכן שכולם מקבלים באהדה בגידה ושקרים חסרי כל עילה והצדקה. חסרה הייתה לי דמות אחת שתתרעם עליה, אולי אפילו תנתק איתה את הקשר כמחאה. זה היה נותן מאזן את העניין ונותן לסיפור מעט יותר מורכבות ועומק, אבל זאת רק דעתי.
• עוד דבר שלא אהבתי - את הסוף/לא סוף. זה כאילו קפצנו לרגע לחייה של יערה, וכך גם עזבנו אותה. פתאום. אין שום סגירה אמיתית, וזאת בחירה ספרותית לגיטימית ונפוצה, אבל אני אישית לא מתה על זה, ומעדיפה סופים סגורים יותר.

***דברים נוספים***

סצנה קשה שחשוב לשוחח עליה:

סצנת סקס של יערה עם שני ידידים שלה, שאני מגדירה באופן חד וחלק - סצנת אונס.

כשידיד של מישהי יודע שהיא לא אכלה כל היום, שהיא במצב רגשי רע, ומספק לה ים אלכוהול בשילוב עם כמות לא מבוטלת של סמים קלים, ואז הוא וחבר שלו שוכבים איתה כשהיא מסוממת לגמרי וחסרת יכולת להסכים/להתנגד - זה אונס לכל דבר. סצנה שעשתה לי רע, אבל היא יכולה להיות פתח לדיון חשוב על מהו אונס ומהם גבולות ההסכמה. לרבים כלל לא ברור שמקרה כזה הוא בגדר אונס. ובכן - זה כן.

יערה כוכבי: 

רבות דובר באזניי על העובדה שהדמות הראשית נקראת בשמה המלא - יערה כוכבי - לאורך 80 עמודים בערך.

יש לזה מטרה, וכשהיא מתבהרת הדמות עוברת להיות מוצגת בשמה הפרטי בלבד.

זה רעיון מקסים בעיניי, אלא שהוא עובד טוב יותר, כנראה, בסיפור קצר. במהלך 80 עמודים זה טיפה יותר מדי.

יחד עם זאת, פשוט לא התייחסתי לזה יותר מדי, וזה ממש לא הפריע לי למהלך הקריאה.

סיכום

חיבבתי את הספר, והוא מספק קריאה קלילה עם סצנות לוהטות שעושות חם בגוף.

והעיקר - הוא באמת כתוב ממש טוב. 

באופן אישי, אני מעדיפה ספר עם עלילה לא חדשנית במיוחד, שכתוב וערוך היטב - על פני עלילה נהדרת שכתובה גרוע. אם ספר הוא לא קריא - מה שווה העלילה?

וכאן - בין אם תאהבו את יערה או לא, הספר קריא, קליל וקולח.

לקריאת הפרק הראשון באתר "סלונה"