יום רביעי, 6 ביולי 2016

הזיפים של לזרוס

הזיפים של לזרוס / לימור מויאל
פנדורה, 2016.
375 עמודים.



את הספר הזה התחלתי לקרוא כספר דיגיטלי, עד שקיבלתי בדואר את העותק המודפס. תמיד טענתי שספר דיגיטלי הוא לא ספר אלא קובץ... ואז הגיע "הזיפים של לזרוס" - ושינה את דעתי. יצירה היא יצירה היא יצירה, ודיגיטלי זה רק פורמט שונה, זה הכל. זה פחות נוח לי, החוויה היא אחרת - ועדיין, כשהספר טוב - אין ממש הבדל.
עד כאן עניינים טכניים.

אחרי "מרכבות באיילון" המקסים, ידעתי - פשוט ידעתי - שלימור מויאל רק הולכת להתעלות על עצמה ולהוציא תחת ידיה ומקלדתה יצירת מופת. לא היה לי ספק.
וגב' מויאל לא אכזבה.

לא תקבלו ממני הפעם סקירה רגילה ותבניתית, כי סקירה כזו פשוט לא מספיקה כאן.
לא די בלציין מיהן הדמויות הראשיות, לצרף תקציר, לסקור את הכתיבה והעלילה ולהמליץ.

כן, יש לנו את בז ולביא. ארכיאולוג וצלם דוקו שמתעבים זה את זה בתחילת הדרך, לפחות למראית עין.
כן, יש לנו עלילה מרתקת שברור שמבוססת על מחקר ממשי ושאפשר ללמוד ממנה המון.
כן, יש לנו כתיבה משובחת וקולחת, ודיאלוגים שהם פשוט עונג צרוף (היו כאלה שקראתי שוב ושוב עד שידעתי אותם כמעט בעל פה).
וכן - יש לנו סוללה שלמה של דמויות צבעוניות, ריאליסטיות ומגוונות, שכתובות בצורה אמינה כ"כ, שלא רק שהן חיות ומוחשיות לנגד עיני הקורא, ואי אפשר לא להתאהב בהן ולהתגעגע אליהן לאחר הקריאה, אלא שגם חלמתי על אחת מהן בלילה (ובחלום טענתי בפני חברה שאני רק מחכה לסמס מבז ואז נדע באיו דרך לפעול).

אז כן, יש את כל זה - אבל יש כאן הרבה מעבר.

אין בספר אפילו מילה אחת מיותרת. לכל דבר יש משמעות, וכמעט לכל שם, מקום וסצנה יש סמליות חשובה בהיבט הרחב ו/או הנקודתי של העלילה. אפילו נחיל נמלים על הקיר או שם משפחה של דמות איזוטרית ביותר - לא נמצאים שם במקרה.
מה תגידו, למשל, על בחור לבקן שנושא את שם המשפחה... שוורץ? וזאת באמת רק דוגמא אחת משעשעת. בכוונתי לכתוב מאמר נפרד (ומלא ספוילרים) על הספר המיוחד והנפלא הזה, שלעיתים היה לי כמו חידת הגיון אחת גדולה.
חמיצר, מאחוריך!
המלצה שלי - אל תקראו את הספר במהירות או בקצב הרגיל שלכם. עיצרו, חישבו, ותגלו הפתעות נסתרות בין השורות, השמות והמילים.

זהו. נותר לי רק לסכם:
הספר הזה פשוט יפהפה; הוא אחד מהספרים האלה שאתה מת לסיים מחד, ולא רוצה שייגמרו מאידך. פרוזה משובחת ולא-קלישאתית, שנוגעת ללב... וגם לקישקעס; שזורה בהומור, דיאלוגים שנונים וסימבוליזם רב-רבדים ומשמעויות שבקריאה מהירה מדי עלולים לפספס.
מעדן של מילים ואורגזמה ספרותית.
לא להחמיץ.

אין תגובות:

פרסום תגובה