טוי-בוי / גל ברקן
הוצאה עצמית, 2018. 356 עמ'.
גילוי נאות: את הספר קיבלתי במתנה מידיה של הסופרת לצרכי קבלת פידבק וביקורת. יחד עם זאת, יש לציין, שגם היא וגם אני מאוהבות בשפה העברית ובספרים, ולא היא ולא אני נסכים לביקורת שהיא לא פחות מדעה כנה ואמיתית.
_____________________
רגע אחרי הנצחון המזהיר שלנו באירוויזיון - משעשע היה לצלול לתוך ספר בעל שם דומה😅 אבל לא, אין קשר. מלבד, אולי, העניין המשותף שיש כאן לגבי קבלת האחר והשונה, והעובדה שמדובר ביוצרת צבעונית ומגניבה, שככל הנראה תישאר ילדה לנצח...
אז מה היה לנו כאן?
סופי, אישה בת 35, שהחליטה שבהגיעה לגיל הזה היא תביא לעולם ילד ויהי מה, מקבלת מתנה קצת מפתיעה ליום-ההולדת... טוי-בוי, ויברטור חדשני, שהוא גם מתקן הפריה, שהיה אמור להיראות, להישמע ולהרגיש בדיוק כמו הגבר המושלם של סופי, רק יותר טוב.
הבעיה היא... שמתרחשת תקלה שאיש לא יכול היה לחזות - הוא מפתח תבונה, מחשבה עצמאית וחוש הומור, וסופי מוצאת את עצמה מאוהבת בו מעל הראש.
מה באמת קורה כשמתאהבים במישהו שהוא... לא לגמרי אנושי? אז זהו, שהלא-אנושי הוא לפעמים הכי אנושי שבעולם, אהבה היא אהבה היא אהבה... ואנחנו לא בוחרים במי להתאהב. בספרה החדש - גל ברקן גם מעניקה לנו קצת חומר למחשבה, וגם מספקת לנו סיפור חדשני ומקורי בסוגת הרומן הארוטי.
בנגיעה קלה (נעימה ורטובה) באזור המדע הבדיוני, אנו נחשפים לסיפור אהבה קסום, ועל הדרך מתעורר בנו הצורך לשאול - מה באמת אנושי? מהי אהבה? מהו אושר ומה כדאי לעשות למענו? איך מתמודדים מול הסביבה כשהאהבה שלנו היא לא רגילה? שאלות שאפשר לקחת איתנו גם למקומות אחרים ולמערכות יחסים אחרות, כשלאורך הדרך מלווה אותנו ההרגשה, ש"אהבה-היא-אהבה-ולא-חשוב-איך-ועם-מי", וגם להחלטות נוסח "אני-אלחם-על-האהבה-שלי".
כשחם אז חם! אבל לפעמים צריך לנוח ולהדליק מזגן...
גל ברקן יודעת לכתוב לוהט. זה מגוון ושונה, רך וגם פרוע, סוער וגם רגוע. הסצנות הנועזות יעשו לכן/ם חם, והן גם קולעות וגם כתובות נהדר.
אלא מה? בעיניי היו קצת יותר מדי מהן, ולגמרי הייתי מקזזת במינון. התשוקה של הזוג ברורה לי לחלוטין והיא לא בלתי מציאותית או לא אמינה. אבל לי באופן אישי, כקוראת, זה הרגיש כעומס יתר על בלוטות הליבידו שלי, ורציתי שנתקדם כבר הלאה, ושגיבורי הסיפור יניחו לי ויילכו לה#$@ן - רק בלי לטרוח לספר לי על זה.
***אזהרת ספוילר קל***
האם יש דבר כזה מושלם מדי?
גם סופי, גיבורת הסיפור, תוהה בנושא. היא פוחדת להתעורר מהמציאות הנפלאה שבה היא חיה, ולגלות שהכל היה חלום.
ופה, גם אני כקוראת חייבת לומר - יש לנו כאן סיפור אהבה מתוק וקסום, שעבורי היה פשוט... מושלם מדי. אישית, כשאני קוראת ספר - אני זקוקה לקונפליקטים, למשהו שידיר שינה מעיניי; פחות אושר ועושר ויותר דרמות ודאגות; אני זקוקה לסבל (כמה פולני!) שאחריו ההגעה למנוחה ולנחלה תהווה קתרזיס משגע.
כן היו פיקים קטנים של קונפליקט - מול החברים, מול המשפחה... אבל הרגיש לי שהם נפתרו מהר מדי ובקלות רבה מדי. היה ברור לי שהכותבת לא רצתה שגיבוריה יסבלו יותר מדי. וחבל😈
זה לא פגע בסיפור, פשוט לי אישית חסר לי המתח. ככה זה כשאת דרמה-קווין קטנה... את רוצה לבכות ולהיות בחרדה ולהחזיק להם אצבעות!
כתיבה ממממ... מצויינת.
גל ברקן כותבת טוב. נקודה. קולח, מהנה ושנון. תענוג לקרוא את השפה, את פניני ההומור, את האופן שבו היא טווה את סיפור העלילה. אצל ברקן, אם יתעורר בין קוראים ויכוח על ספר פרי עטה (או מקלדתה), זה יהיה נטו על תכנים ועלילה ולא על איכות השפה. פשוט כייף!
סיכום: כן, כן, כן!
אם בא לכן (ואני פונה לאחיותיי כי גם הז'אנר בד"כ פונה אלינו...) על ספר מתוק, נועז, עם רעיון מקורי וכתוב היטב - לכו על זה. כן, הוא בדיוני, אבל מעל לכל הוא סיפור אהבה, ואת ממש לא צריכה להיות חובבת "מלחמת הכוכבים" כדי להתחבר אליו ולאהוב אותו.
💖 לקריאת פרק ראשון 💖
כשחם אז חם! אבל לפעמים צריך לנוח ולהדליק מזגן...
גל ברקן יודעת לכתוב לוהט. זה מגוון ושונה, רך וגם פרוע, סוער וגם רגוע. הסצנות הנועזות יעשו לכן/ם חם, והן גם קולעות וגם כתובות נהדר.
אלא מה? בעיניי היו קצת יותר מדי מהן, ולגמרי הייתי מקזזת במינון. התשוקה של הזוג ברורה לי לחלוטין והיא לא בלתי מציאותית או לא אמינה. אבל לי באופן אישי, כקוראת, זה הרגיש כעומס יתר על בלוטות הליבידו שלי, ורציתי שנתקדם כבר הלאה, ושגיבורי הסיפור יניחו לי ויילכו לה#$@ן - רק בלי לטרוח לספר לי על זה.
***אזהרת ספוילר קל***
האם יש דבר כזה מושלם מדי?
גם סופי, גיבורת הסיפור, תוהה בנושא. היא פוחדת להתעורר מהמציאות הנפלאה שבה היא חיה, ולגלות שהכל היה חלום.
ופה, גם אני כקוראת חייבת לומר - יש לנו כאן סיפור אהבה מתוק וקסום, שעבורי היה פשוט... מושלם מדי. אישית, כשאני קוראת ספר - אני זקוקה לקונפליקטים, למשהו שידיר שינה מעיניי; פחות אושר ועושר ויותר דרמות ודאגות; אני זקוקה לסבל (כמה פולני!) שאחריו ההגעה למנוחה ולנחלה תהווה קתרזיס משגע.
כן היו פיקים קטנים של קונפליקט - מול החברים, מול המשפחה... אבל הרגיש לי שהם נפתרו מהר מדי ובקלות רבה מדי. היה ברור לי שהכותבת לא רצתה שגיבוריה יסבלו יותר מדי. וחבל😈
זה לא פגע בסיפור, פשוט לי אישית חסר לי המתח. ככה זה כשאת דרמה-קווין קטנה... את רוצה לבכות ולהיות בחרדה ולהחזיק להם אצבעות!
כתיבה ממממ... מצויינת.
גל ברקן כותבת טוב. נקודה. קולח, מהנה ושנון. תענוג לקרוא את השפה, את פניני ההומור, את האופן שבו היא טווה את סיפור העלילה. אצל ברקן, אם יתעורר בין קוראים ויכוח על ספר פרי עטה (או מקלדתה), זה יהיה נטו על תכנים ועלילה ולא על איכות השפה. פשוט כייף!
סיכום: כן, כן, כן!
אם בא לכן (ואני פונה לאחיותיי כי גם הז'אנר בד"כ פונה אלינו...) על ספר מתוק, נועז, עם רעיון מקורי וכתוב היטב - לכו על זה. כן, הוא בדיוני, אבל מעל לכל הוא סיפור אהבה, ואת ממש לא צריכה להיות חובבת "מלחמת הכוכבים" כדי להתחבר אליו ולאהוב אותו.
💖 לקריאת פרק ראשון 💖
הסמקתי פה קשות, והאמת? הייתי כותבת את אותה ביקורת כנראה. תודה שאת מבינה אותי ככה.
השבמחק