יום חמישי, 21 בדצמבר 2017

סיפורה של שפחה

סיפורה של שפחה / מרגרט אטווד
כנרת זמורה דביר, 2012. 237 ע'.





הספר הזה ותיק בשטח, ובמשך שנים הייתי בטוחה שהוא עוסק בתקופת העבדות בארה"ב. למרות שזהו נושא מרתק בעיניי, הוא גם לא קל, אז הספר המשיך לנוח לו בשקט על המדף בספריה, ממתין לי בסבלנות.
ואז עלתה לאוויר סדרת הטלוויזיה המבוססת עליו, והספר הפך ל"רב-מכר" בספריה, והדבר עורר את סקרנותי.
בדקתי במה הוא עוסק, ולהפתעתי גיליתי שמדובר בדיסטופיה (סדר חברתי אלטרנטיבי מבעית), ז'אנר שמי שעוקב אחריי כבר יודע, שהוא אחד האהובים עליי ביותר.

צללתי לתוך הספר, ומהרגע הראשון הוא היה מבעית, מרתק, עוצר נשימה, וכתוב מדהים. גם התרגום של סמדר מילוא איכותי עד כאב, ועוזר למחברת להעביר אותנו חוויה עזה ומטלטלת.

בתקציר נכתב:
רפובליקת גלעד מציעה לשֶלְפְרֶד אופציה אחת בלבד: ללדת ילדים. אם לא תעשה זאת, היא צפויה, כמו כל מתנגדי המשטר, להיתלות על החומה או להישלח אל אחת המושבות ולמות שם מוות אטי ממחלת קרינה. אבל גם תנאי חיים דכאניים אינם יכולים למחוק את התשוקה המינית - לא שלה עצמה ולא של שני הגברים שעתידהּ תלוי בהם.

נשמע חזק? אז זה הרבה הרבה מעבר לזה. הספר לא עוסק במחיקת תשוקה מינית כפי שניתן אולי להבין בטעות מן התקציר. הוא עוסק בכבוד האדם וחירותו, בזכויותיו הבסיסיות ביותר, כולל חופש המחשבה והזכות להימנע מפגיעה גופנית ומהשפלה, בדברים שאנו בחברה המערבית לוקחים כמובנים מאליהם.
זה קשה וזה כואב. זה חשוך ומרסק. לא בכדי עברו כמה חודשים מאז שסיימתי את הספר ועד שהצלחתי לכתוב עליו.
בכתיבה קולחת ואמנותית גם יחד, מכניסה אותנו אטווד, אמנית מילים של ממש, לנימי נפשה של הגיבורה, שאיתרע מזלה לחיות בעתיד דיסטופי מפחיד ומצמרר, בו אין לה זכות קיום כאדם בעל רצונות, מחשבות, תשוקות ואהבות, אלא ככלי שרת בלבד, בידי המשטר, בידי אנשים, בידי כמעט כולם. מיום שבו חל מהפך שלטוני בארה"ב, היא איננה עוד אדון לגורלה, למשפחתה או לחייה. הכל נלקח ממנה, כולל כבודה העצמי. וכל מחשבה מבעיתה ומטלטלת, כל תחושה, כל כאב ופחד - מתוארים במילים מדוייקות שיוצרות תמונות חדות וברורות, ותחושות חדות עוד יותר. כתיבה שהיא פשוט עוצרת נשימה.
אני נמנעת מלהיכנס לזוועות שהגיבורה עדה להן (או חווה בעצמה) כדי להימנע מספוילרים, אך מדובר בזוועות פיזיות ומנטליות גם יחד. הודות לכתיבתה הנפלאה של אטווד - את אלו המנטליות תחוו יחד איתה, והן גם לרוב אלה המזעזעות ביותר.

קל מאוד להתחבר לגיבורה, להזדהות עם תחושותיה, להבין אותה ואת מניעיה, מדוע היא פועלת כפי שהיא פועלת, ולא אחת מצאתי את עצמי תוהה מה הייתי עושה אילו הייתי במקומה; ואז הפחד שטף אותי. לא הייתי רוצה להיות במקומה. איש לא היה רוצה.

החלק המפחיד והמטלטל באמת הוא, שלמרות שמדובר בעתיד בדיוני - הוא אינו בלתי אפשרי. ג'ואן (שלפרד) היא אישה רגילה שיכולה להיות כל אחת מאיתנו, והמציאות המחרידה שאליה היא נקלעת היא אולי בדיונית, אך לאו דווקא דמיונית. 
שהרי המין האנושי כבר הראה לכולנו (שוב ושוב ושוב) לאורך ההיסטוריה אילו זוועות בלתי-נתפסות הוא מסוגל לחולל, והספר נותן כל כך הרבה חומר למחשבה, שהוא עלול להדיר שינה מעיניכם.

ספר חובה לשוחרי הדיסטופיה.
ספר חובה לשוחרי חירות האדם.


צפו בטריילר לסדרת הטלויזיה:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה