אין א ריליישנשיפ / תמר בלומנפלד
[קומיקס]
כתר, 2017.
לא התחברתי לזה, אני מעדיפה לדמיין את המתרחש בעצמי, והציורים עשו לי ברדק בעיניים.
ועדיין - הקומיקס הזה עורר את סקרנותי מהרגע הראשון.
קראתי אותו תוך יום אחד, ו... נהניתי מכל רגע!
הוא עכשווי, קצבי וקולח, שנון, לא מתנצל, בוטה וחסר בושה, משעשע, ציני ומאוד אמיתי... ובדיוק כמו שהובטח בתקציר - מאוד לא פוליטקלי קורקט.
"זו הייתה מינימום ההוקרה שהייתי ראויה לה, על מפעל חיים של אורחת מצטיינת בחתונות של כל הפייסבוק ואחותו. ביליתי שעות במכונית בפקקים של חמישי בערב כששדרנית גלגל"צ עם קול של ראשג"דית דוחפת לי מרשמלו ווקאלי למוח ודילגתי על ארוחות כדי להגיע מורעבת לבופה ולהצליח להכיל כמה שיותר..."
ההומור נמצא בכל מקום - מאוד מומלץ לא לדלג אפילו על הפרטים הקטנים בכל ציור, איור וכיתוב - שמות, שלטים, והבעות פנים - לכל דבר יש משמעות ובכל דבר ניכרת המחשבה.
העלילה: בדיוק מה שכתוב בתקציר. אין צורך שאוסיף דבר.
הכתיבה - מענגת. הציורים - צבעוניים, נעימים לעין וללב (למרות הריח הכבד של הדפוס הצבעוני פשחות נעים לאף...).
אם היוצרת הזו, תמר בלומנפלד, תוציא עוד ספר כזה - אין סיכוי שאחמיץ אותו.
וכמובן, הספר גרם לי גם ללכת להציץ בבלוג שלה - וגם בביקור קצר שם כבר מצאתי פנינים.
למרות שאת הסוף קצת פחות אהבתי, זה לא באמת משנה.
כמליצה (למבוגרים בלבד).
כייף של ספר!
נ.ב. אה, כן - הייתי מוסיפה מספרי עמודים. גם כך קל נורא ללכת לאיבוד בקומיקס...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה