יום רביעי, 15 בפברואר 2017

חמישים גוונים של אופל - הסרט

שחקנים: דקוטה ג'ונסון ; ג'יימי דורנן.
במאי: ג'יימס פולי
תסריט: אי.אל ג'יימס, ניל לאונרד, צילום: ג'ון שוורצמן
115 דקות
ארה"ב / 2017
הגבלת גיל: מגיל 16


אז גם אני, כמו חצי מנשות העולם, הלכתי שלשום לסרט "חמישים גוונים של אופל".

מה אומר ומה אגיד?
נתחיל מזה שזה אורגן כערב לנשים בלבד מטעם ועד העובדים המהמם שלנו😊

נמשיך מזה שזאת הייתה הקרנת VIP בסכום סביר (50) כולל הכל - אוכל מעולה, כיבוד חופשי, ואפילו שמפניה. החיים הטובים!
רק האירוע עצמו כחוויה כבר היה שווה - שזה נהדר, כי רק בגלל זה נרשמתי מלכתחילה😄 התחלה מצויינת של הערב.

זה הזמן לציין, שאת הסרט הראשון שנאתי מהמון סיבות -
ליהוק איום ששנאתי מהרגע הראשון, משחק גרוע של השחקן הראשי (היא דווקא הפתיעה אותי לטובה), סרט שניסה להיות גם נועז וגם רומנטי - ונכשל בשני המישורים, חוסר כימיה משווע בין השחקנים הראשיים, שאמורים להיראות כאילו הם מאוהבים מעל הראש ונראים כמו סלט צנוניות (וגם זה לא טרי), אפס סקס-אפיל לכל אחד מהם לחוד ולשניהם ביחד, כריסטיאן גריי שהוא לא כריסטיאן בשיט (לא היה לו DOM FACE, היה לו DUMB FACE!), וכל זה על רקע קהל שצוחק בהיסטריה כמו עדר נערות מתבגרות מטופשות לאורך כל הסרט. סיוט!!!

לסרט השני בכלל לא רציתי ללכת. אילולא הקרנת ה-VIP שחברה שכנעה אותי ללכת אליה - גם לא הייתי הולכת. באתי עם אפס ציפיות מלכתחילה, וכל הקטילות שהתפרסמו ברחבי הרשת - שלחו אותי לקולנוע עם אנטי מוחלט.


ואז התחיל הסרט. וקיל מי איף איי ליי - נהניתי כמעט מכל רגע!!!

אין לי מושג למה קוטלים אותו כל כך. באמת!
זה לא שהוא ראוי לאוסקר או אפילו לפרס מלפפון הזהב או משהו, אבל הוא באמת באמת אחלה סרט!!! כייפי, זורם, מהנה. סבבה!

הכימיה ביניהם, גם אם מזוייפת - השתפרה.
הבימוי לגמרי הצליח הפעם להביא גם רומנטיקה (מישהי לא רחוק ממני טענה שהסרט כ"כ מתוק שהיא כבר חטפה ממנו סכרת😅) וגם נועזוּת. היו הרבה יותר סצנות נועזות בסרט הזה ,ואני חייבת להודות שרובן היו מטריפות ולוהטות. האם רצינו עוד? בהחלט כן! וזה לעומת הסרט הראשון, שסצנות הסקס ביניהם הרסו לצופים את החשק שאיתו הגיעו...
דיברו בביקורות שקראתי על חוסר תשוקה בסצנות האלה, אבל אני דווקא לא ראיתי את זה. ההיפך הגמור - הפעם ראיתי הרבה תשוקה לוהטת. בוערת!
ג'יימי עדיין ממש לא כריסטיאן גריי בעיניי, אין מה לעשות נגד זה, אבל הוא הרבה פחות מכוער בסרט הזה. למעשה - הוא אשכרה היה ממש ממש חמוד! ועדיין אין לו דום-פייס, אבל מסתבר שיש לו יותר מהבעת פנים אחת עקומה וקפואה. הוא היה אחלה.
את אנה פחות אהבתי בסרט הזה. המשחק של דקוטה דווקא פחות טוב הפעם, ואין לי מושג למה כשהיא מובכת או נאנחת יוצא לה פרצוף חמוץ עם פה קטנטן מכווץ. זה מעצבן. ועדיין - היא הייתה אחלה.
יש לי גם ביקורת: ממש ממש מסמסו שלוש סצנות שבספר היו חזקות ועמוקות:
א. הסצנה עם לילה.
ב. הסצנה שבה כריסטיאן מוציא את הסאב שבו וכורע ברך מול אנה.
ג. הדרמה סביב המטוס שחיבלו בו.
את כל הנ"ל אמנם הכניסו, אבל קיצרו ודחסו, וחבל, כי הן מאוד משמעותיות ומהותיות, מאוד דרמטיות בספר, והיו בהחלט שוות הארכה של הסרט בכמה דקות.
ד. אולי חאלאס עם הניסיון לרפא את כריסטיאן מהסטיות שלו? אורח חיים כזה הוא לא סטייה מינית, וחוסר סובלנות מינית מאוד מקומם אותי. טוב שהוא לא גיי שהיא מנסה ליישר... אבל זה ככה גם בספר, אז אין לי טענות כלפי הסרט בקטע הזה.

הפסקול - נהדר, מלא אנרגיות לוהטות, והוספתי כבר כמה שירים לפלייליסט שלי😊


סיכום כללי -
זאת הייתה הפתעה מוחלטת בשבילי. מאוד מאוד נהניתי.
הרבה יותר טוב מהסרט ראשון - בכל רובד אפשרי.

עמוד הסרט באתר SERET.CO.IL

פסקול הסרט להאזנה ב-YOUTUBE

אין תגובות:

פרסום תגובה