‏הצגת רשומות עם תוויות טריילר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טריילר. הצג את כל הרשומות

יום שני, 15 במאי 2017

הקרקס הנסתר

הקרקס הנסתר / ג'ניפר איגן
עם עובד, 2015. 411 ע'.




לשירותכם, התקציר מגב הספר:

השנה היא 1978, אבל פיבי או׳קונור בת השמונה עשרה חיה את שנות השישים. במקום להתענג על נעוריה, במקום לתכנן את עתידה, היא חיה בעבר, מקדשת את זכרו של אביה, צייר חובב שמת מסרטן, ובעיקר מחקה את אחותה הגדולה פיית׳, ילדת פרחים סוערת וכובשת שמתה מוות טרגי בטיול באירופה.
בהחלטה פזיזה פיבי מחליטה לשחזר את טיולה של אחותה. המקומות שאחותה שלחה מהם גלויות יהיו התחנות בדרך.
האם תלך פיבי עד הסוף כמו אחותה? האם רק כך תוכל להבין את אחותה? ואולי תשכיל לצאת לדרך משלה לפני שיהיה מאוחר מדי?

אל הספר הזה הגעתי די בטעות. אני לא זוכרת מה בדיוק חיפשתי ברשת, ונתקלתי בו. הכריכה תפסה את עיני מייד - ספרים על שנות השישים הפסיכודליות, עם ציור בסטייל היפי שכזה, הוא מתכון בטוח לעורר את סקרנותי.

כתיבה: הספר כתוב מצויין, מתורגם נהדר וערוך נפלא. הכתיבה קולחת, הדמות עגולה ומסקרנת, יש בה משהו מקסים מחד ומרגיז מאידך, מאוד אנושית ואמינה, וכך גם הסובבים אותה.
אחד הדברים הבולטים בעיניי הוא היכולת של המחברת לתאר תחושות אוניברסליות עמוקות (אובדן, התאהבות, בלבול) בצורה ברורה, חדה וקולעת, שאי-אפשר שלא להזדהות איתה. זה נכון גם ברגעי פלאשבק כשהסיפור מתואר מבעד לעיני הדמות כילדה, אפילו כילדה קטנה, וזה לא מובן מאליו בכלל. לצערי, הספר אינו בידיי ואני לא יכולה לצטט.

פסקול: אני אוהבת ספרים עם פסקול, ולשמחתי אני "שוחה בחומר" בכל הנוגע למוסיקה היפית מהסיקסטיז, ואחד השירים הראשונים המוזכרים בספר הוא אחד השירים הכי אהובים עליי בכל הזמנים - "ארנב לבן" של להקת "ג'פרסון איירפליין". תענוג לקרוא ספר שאפשר מייד לשמוע את הצלילים שלו 😊



אמינות: רוב הספר כתוב בצורה אמינה, וברור שנכתב מתוך ידע בנושאים המדוברים, למעט צירוף מקרים מופרך למדי שמתרחש באמצעו. לי, באופן אישי, זה לא פגם בהנאה מהספר.

שנות ה-60
הרי בגללן התחלתי לקרוא את הספר. העשור העליז הזה מתואר כאן בצורה נוקבת, על כל צדדיו, מבלי שום רומנטיזציה, ונגע בנושאים שחובבי סיקסטיז שכמותי פחות אוהבים לגעת בהם. זאת נקודת מבט מרתקת ומסקרנת, חשובה ועצובה. לא הכל היה רק שלום ואהבה, ובמיוחד - לא הכל נגמר יפה. 

הפתעה! הספר הזה רחוק מלהיות רומנטיקה ארוטית, אבל כן יש בו גם נגיעות כאלה בחלקים מסויימים שלו. זה מגיע בהפתעה, ויותר מרגש ומענג מספרי ארוטיקה רבים שזו מטרתם. 

סיכום כללי:
נהניתי מהספר, רוח התקופה בכל רבדיה הגיעה אליי, והכתיבה מצויינת. ממליצה.

ועשו גם סרט, מסתבר. צפו בטריילר:

יום רביעי, 29 ביוני 2016

ללכת בדרכך

ללכת בדרכך / ג'וג'ו מויס
הוצאת ידיעות ספרים. 407 עמודים.


במשך חודשים סירבתי לקרוא את הספר הזה. הוא היה להיט, רב-מכר, ואני - הדובי לא-לא. לא ידעתי מה קורה בו, אבל הקוראים בספריה אמרו שהוא עצוב. אז נמנעתי. אפילו כשאמרו שתיכף ייצא סרט - מיאנתי להיכנע. ממש התעקשתי.
אבל אז החלטתי שאני רוצה לצפות בסרט, וזה נדיר שאני צופה בסרט שמבוסס על ספר מבלי לקרוא אותו קודם. אז לקחתי אותו מהספריה, נתתי לו צ'אנס, ו... התאהבתי ונסחפתי תוך שני עמודים. הכתיבה כובשת ופשוט לא יכולתי לעצור, למרות שבשלב הזה כבר ידעתי מה הולך לקרות. הספר כתוב כל כך טוב - שהספוילר לא באמת קלקל לי אותו.

דמויות ראשיות: לואיזה קלרק, וויל טריינר.

מתוך התקציר:
ללואיזה קלרק בת ה-27 אין ברירה: בית הקפה שבו עבדה סגר את שעריו בהתראה קצרה, ובהיותה המפרנסת היחידה במשפחתה היא נאלצת לקבל על עצמה את העבודה האחת המוצעת לה: לטפל בגבר צעיר שנותר משותק בארבע גפיו לאחר תאונת דרכים.

אני לא רוצה להוסיף יותר מדי על מה שכבר נאמר, כי כל מילה עלולה לספיילר את הספר (למרות שכפי שאמרתי - כלום לא יכול להרוס את הספר הנפלא הזה). אגיד רק שלואיזה נשארת קרובה לבית, אבל יוצאת למסע מרגש, שלוקח אותה למקומות בלתי צפויים שיסעירו את כל נימי נפשכם.
כריכת הספר החדשה, בהשראת הסרט

הספר כתוב נפלא, שזור בהומור, ולא מעט אמירות ומסרים שאפשר לקחת איתנו לחיינו שלנו וללמוד מהם המון על נחישות, חברות, אהבה ואופטימיות. והוא גם מעלה תהיות מוסריות ולא פשוטות בנושא רגיש וכאוב, שאין בו שחור ולבן ואין לו תשובה נכונה או שגויה. לא תצליחו להימנע מלשאול את עצמכם מה אתם הייתם עושים.


שורה תחתונה: ספר שיחדור ללבכם ולא יעזוב אותו לעולם. אל תפספסו אותו.


ועכשיו הסרט: לאחרונה עובד הספר לסרט, והוא רץ בימים אלה בקולנוע. מחברת הספר הייתה מעורבת בכתיבת התסריט.


צפו בטריילר לסרט: